כרפס וטיבול ראשון
לאחר הקידוש אוכלים כרפס, ובלשון המשנה: הביאו לפניו מטבלבחזרת. ואין זה מבואר כל צרכו, שלא פרשו במה מטבלים, וגם לאנתבאר מדוע מטבל בחזרת אותה אוכלים אחר אמירת ההגדה לשם מצותמרור. בדברי הגאונים מובא שאף הטיבול הראשון בחרוסת, ומסביר המאירישלדעתם כיון שחרוסת מצוה לכן כל הטיבולים בלילה הזה נעשים בו.אמנם במשנה עצמה מוזכר רק בהמשך שמביאים […]
חובת ההסיבה
במשנה הראשונה של פרק ערבי פסחים, למדנו שאפילו עני שבישראל לאיאכל עד שיסב, ומפרש רש"י שענין ההסיבה הוא כדרך בני חורין. ומוסיףהמאירי שתכלית ההסיבה לרמוז על ידה שיתעורר לשבח למי שגמלנוטובה בגאולה וחירות משעבוד קשה ומגונה. בספר המנהיג כותב שישלכך סמך בתורה על פי המדרש, על הפסוק "ויסב אלקים את העם", מכאןשחייבים בהסיבה. השאלה ההלכתית […]
חיוב השתיה בארבע כוסות
הגמרא במסכת פסחים (קח, ב) דנה בפרטי המצוה של ארבע כוסות שצריךלשתות אותם לפי סדר ההגדה, ולא בבת אחת, ושצריך לשתות בכל פעםלפחות רוב כוס. שאלה שנתעוררה אצל הראשונים והיא: האם המצוהמוטלת ממש על כל המסובים, או די שישתה רק אחד ויוציא את כולםכדרך שעושים בקידוש בשבת. בגמרא עצמה לא נאמרו דברים מפורשים בהקשר לכך. […]
זמן הקידוש והאכילה בליל פסח
במשנה בפרק ערבי פסחים (צט, ב) למדנו שלא יאכל אדם בערב פסח עדשתחשך, ומכאן מדייקים התוספות שהזמן של אכילת מצה ומרור בלילפסח מתחיל דווקא משתחשך. טעם הדבר הוא שהמצה והמרור הוקשו לקרבן פסח, ולגביו נאמרבתורה: "ואכלו את הבשר בלילה הזה", דהיינו בלילה ממש ולא מבעודיום, אפילו אם מקבל את החג בשעה מוקדמת. עם זאת מצינו […]
מצה עשירה
לפנינו כמה שאלות הנידונות בכמה סוגיות שונות בגמרא. שאלה אחתעוסקת בענין העקרוני, אם מי פירות מחמיצים, השאלה השניה נוגעתלמנהג שנהגו במצה עשירה בכל ימי הפסח. שאלה שלישית היא האם אפשרלצאת ידי חובה בלילה ראשון במצה עשירה. והרביעית, האם מותרלאכול מצה עשירה בערב פסח. לגבי השאלה הראשונה, הגמרא בפסחים (לה, א) מביאה בשם ריש לקיששעיסה שנילושה […]
איסור עשיית מלאכה בערב פסח
במשנה במסכת פסחים (דף נ, א) למדנו שעד חצות היום בערב פסח הדברתלוי במנהג המקום אם עושים מלאכה אם לאו, ומשמע שלאחר חצותהרי זה בגדר איסור גמור. התוספות מביאים את מקור האיסור מהירושלמי, שם אמרו שאינו דיןשתהא עסוק במלאכתך, וקרבנך- קרבן פסח- קרב. מזה מסיקים הם,שאיסור מלאכה בזמן זה הינו מדאוריתא. ברם, הרמב"ן והראב"דכותבים שגם […]
בדיקת חמץ
מקור הדין במשנה הראשונה במסכת פסחים: "אור לארבעה עשר בודקיםאת החמץ לאור הנר". הראשונים דנים על גדר החיוב של הבדיקה, האם מצותה מהתורה על פימה שכתוב: "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם". או שזו מצוהמדרבנן, ומהתורה לא נצטוינו אלא לבער את החמץ הידוע, או לבטלהחמץ שאינו ידוע. כדעה אחרונה זו נראית שיטת הרמב"ם שכותב (בהלכות […]
שואלין ודורשין בהלכות הפסח
בגמרא במסכת פסחים (דף ו, א) נאמר שמצות ביעור חמץ מתחילה כברבתקופה של שלשים יום שלפני הפסח, שזהו הזמן ששייך כבר למצוותו,שהרי אמרו ששואלים ודורשין בו בהלכות הפסח. עם זאת ישנה שאלה עליה עמדו רבותינו הראשונים, שלעומת האמורבסוגיה זו, ישנה סוגיה אחרת במסכת מגילה (לב, א) שם למדנו שמשהתיקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשין בעניינו […]